02-5817176

סוסיא הר חברון

דואט נפחי אברכי (היהודי הקדוש מפשיסחא)

בֹּ֠קֶר וְיֹדַ֨ע ה֧' אֶת־אֲשֶׁר־ל֛וֹ וְאֶת־הַקָּד֖וֹשׁ וְהִקְרִ֣יב אֵלָ֑יו (במדבר טז  ה)

עוד שמעתי. שהיהודי הקדוש אמר מה שזכה הוא לכל הגדלות והמדרגות הכל היה על ידי נפח אחד. כי בעת שהיה אוכל על שלחן חמיו באפטא היה דר בשכנות עם נפח אחד. ויהי כי בא עת השינה. והנפחי היה עוד מכה בקורנסו כדרך הנפחים. וחשב הוא בדעתו אם הנפחי הזה שעל חיי שעה הוא עובד כך באמונה ולא יתן שינה לעיניו. איך אני אוכל לילך לישן תרדמת הזמן לאבד חס וחלילה חיי העולם הבא. והנפח  כאשר שמע שהיהודי הקדוש יושב ולומד אמר בלבו לא עת האסף הביתה לישן כי האברך הזה עוד יושב ולומד. וכמו כן השכם בבוקר בודאי הפחמי הזה היה משכים בבוקר קודם עלות השחר למלאכתו. גם היהודי הקדוש עוד לא יכול לישן כי אמר אם הנפח הזה הוא משכים על ריווח ממונו. ואיך אישן אני. עד כאן.

בעולם מתוקן עולמות הרוח והחומר אינם נלחמים זה בזה אלא מאתגרים זה את זה. הגסות שבמלאכות, הנפח והפחמי מאתגרים את העדינים והתמימים שברעיונות, את תורת האברך נטול הדאגות הלומד בבית חמיו. ואור נרו של האברך ממשיך ומותח את שעות העבודה והפעילות של הנפח המאותגר בניצול שעות פרנסתו הגשמית עד הקצה. כך נראה עולם מתוקן הפועל מאתגר את הרב, השכמת המואזין את מתפללי הנץ החמה ואימוני רץ המרתון את הסטודנט לרפואה  וכן להיפך.