02-5817176

סוסיא הר חברון

זוכרנו 'לחיים' (החוזה מלובלין)

דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר בַּחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֗דֶשׁ יִהְיֶ֤ה לָכֶם֙ שַׁבָּת֔וֹן זִכְר֥וֹן תְּרוּעָ֖ה מִקְרָא־קֹֽדֶשׁ: (ויקרא כג כד)

הרב הצדיק הקדוש הרב יעקב מלובלין אמר פעם אחת לאיש אחד שהיה רגיל לבוא אליו בכל שנה על ראש השנה וגם עתה בא אל רבו על ראש השנה. אמר לו הרב הקדוש שיסע לביתו לראש השנה ויקבל פרידת שלום מהרב ויסע לביתו האיש הזה נבהל מאוד מזה שתמיד רגיל להיות בכאן ביום טוב ראש השנה ונח לו לרב בזה ולמה היום משלחו ? והרב פקד עליו באזהרה ליסע לביתו ודאג מאוד על זה כמובן. וקיבל פרידת שלום מרבו ונסע לביתו. ולן בדרך בפונדק אחד. לשם באו גם כן ללון חסידים ממקום אחר שנסעו גם כן לרבם הלובלנאי על ראש השנה. הוא סיפר להם עוגמת נפש שלו ודאבון לבו שכן צוה לו הרב לחזור לביתו. החסידים לנו שם וישבו שם באגודה אחת בסעודת הלילה ושתו לחיים כנהוג. ובבוקר פיתו אותו שיחזור עמהם ללובלין על ראש השנה והם ימליצו בעדו לפני הרב הקדוש. כן היה באו כולם לפני הרב לקבל שלום וגם האיש הזה עמהם ולא אמר לו הרב כלום ולא הקפיד עליו אדרבא היה נראה וניכר ממנו שנח לו להרב שיהיה אצלו פה על ראש השנה.

אז אמר הרב הקדוש. עכשיו נתאמת אצלי מה שנאמר במדרש בזה הלשון – "כשישראל יושבים ביחד ושותים לחיים הקב"ה מוחל להם את עונותיהם". כי ראיתי על האיש הזה שורה דינים להענש חס ושלום במיתה ולא יכולתי לעשות לו טובה לכן פקדתי עליו שיסע לביתו לראש  השנה. ועכשיו אני רואה שעל ידי שהיו החבורה ביחד ושתו לחיים נמתק הדין מעליו ונתבטלה הגזירה.

שתיית 'לחיים' בחבורה הנה דיבוק חברים באמת. כוסית המשקה מקלפת את קליפת האגו, סודקת את מערכות ההגנה וההסתרה ומאפשרת מגע בין הנשמות. כשהופכת נשמת החבורה לנשמה אחת גדולה הופכות הזכויות והאורות הפרטיים  של כל אחד מאנשיה לרכוש החבורה כולה, ללהבה אחת גדולה המאירה כל פינה וממילא מגרשת את כל הצללים. כשהחבורה מלוכדת ומדובקת איש ברעהו הרי שנולדים כולם מחדש ומתנשלים ממופעם הפרטי, המוגבל והלקוי של כל אחד מחלקיה. כך בעזרת כוסית המשקה מותירים בני החבורה מאחור את גזר הדין שהוטל על הישויות החלקיות והחסרות אשר היו בעברם ושכבר אינן קיימות יותר.  לחיים לחיים.