02-5817176

סוסיא הר חברון

כואבת לנו הרגל (רבי יחזקאל מקוזמיר)

לֹֽא־תִקֹּ֤ם וְלֹֽא־תִטֹּר֙ אֶת־בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ  וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ אֲנִ֖י ה': (ויקרא יט יח)

כשהרב הקדוש רבי יחזקאל מקוזמיר זכר צדיק לברכה, היה בפשיסחא ולקח ברכת הפרידה מרבי בונם , ליווהו רבי  בונם לדרכו. בהילוכם, הוציא הרב הקדוש מקוזמיר את קופסת הטבק ונתן לרבי  בונם מעט טבק הרחה ושאל אותו רבי בונם זצ"ל מאין ידע כבודו שאני זקוק עכשיו לשאיפת טבק ? והשיבו הרב הקדוש מקוזמיר  "ומאין יודע היד שהחוטם צריך לשאוב טבק בעת שהיד מקרב הטבק להחוטם אלא משום שהם גוף אחד" ובאם יש אחדות ואהבה בין אחד לחברו, מרגיש גם כן האחד מה שנצרך לחברו. עד כאן לשון קדשו.

חברות אמת הופכת שני אנשים נפרדים לשני איברים של גוף אחד. כשחברך הנו 'רעך' הרי שהרעות העמוקה גורמת לך לחשוב את מחשבותיו, להבחין ברגשותיו ולחוש בצרכיו. חבר טוב חש במחסורו של חברו על בשרו וממלא אותו בטבעיות כמו היד המגישה טבק לאף, כמו זוג רגליים הנושאות את הגוף למחוז חפצו וכמו דמעות המסמאות את העיניים בעת התרגשות או צער.