02-5817176

סוסיא הר חברון

מתחת לאלונקה (רבי שלום מבלז)

כִּֽי־עֲבֹדַ֤ת הַקֹּ֙דֶשׁ֙ עֲלֵהֶ֔ם בַּכָּתֵ֖ף יִשָּֽׂאוּ: (במדבר ז  ט)

הרב הקדוש מרן מורנו הרב שלום מבלז זצ"ל בימי חורפו (בצעירותו) היה מסתופף בצל קדושת רבנו הקדוש הרבי מלובלין. ולא היה לו שום עסק בביתו ממה להתפרנס. ורבנות לא רצה לקבל בשום אופן בראשונה רק רצה לעשות לו מסחר ומשא ומתן להתפרנס בנקיות. וכאשר נשאר עוד באמתחתו איזה סכום  מהנדוניה. החליט בדעתו ליקח שותף אשר בקי בטיב משא ומתן ויסחרו בשותפות כדי שהוא יהא פנוי ולא יבטל מתורה ותפלה. ובחר לו אברך אחד בקי במשא ומתן ועשו שותפות אבל לא רצו להתחיל במשא ומתן עד שיסכים לזה ויברכם רבם הקדוש מלובלין. וכן היה שנסעו ללובלין. ונכנסו אל הקודש (אל החוזה מלובלין)  כל אחד בפני עצמו. לשאול עצת הרב הקדוש. וכשנכנס הרב הקדוש מורנו הר' שלום הסכים עמו הרבי שיעסוק בשותפות עם חבירו הנ"ל. וכשנכנס חבירו ושאל אמר לו הרבי שבל יעסוק בשותפות עם הר' שלום. וכשסיפר כל אחד לחברו תשובת רבם הקדוש היה בעיניהם כחידה סתומה. ולא ידעו פשר הדבר. וישבו שמה איזה שבועות וכשרצו לנסוע הביתה נכנסו עוד הפעם אל החוזה זה שלא בפני זה. והיתה עוד הפעם תשובתו כנ"ל. לזה אמר שלא יעסוק בשותפות ולרב הקדוש ר' שלום אמר שטוב לסחור בשותפות עם משנהו. והיו נבוכים ולא ידעו כדת מה לעשות. ובאותו פעם בא ללובלין הרב הקדוש רבינו היהודי מפשיסחא  זכותו יגן עלינו והלכו שניהם לקבל שלום וספרו לו כל המאורע. ואמר להם הרב הקדוש היהודי ז"ל שיעסקו בשותפות. אף שהשותף היה מגמגם (מתלבט) אף על פי כן שמע עצת הרב היהודי הקדוש ונסעו לביתם שמחים וטובי לב. והתחילו לעסוק במשא ומתן ולא היה ימים רבים שהפסידו כל העסק ולא נשאר לשניהם אף פרוטה אחת. ונסעו ללובלין והמתינו עד שבא הרב הקדוש היהודי וספרו לו המאורע. ואמר להם פירוש דברי הרבי. כי הרבי ראה באספקלריה המאירה (בבהירות) כי תפסידו כאשר תעסקו בשותפות. לזאת אמר לשני שלא יעסוק. ולרב ר' שלום ציוה לעסוק כי יודע הרבי שכאשר יפסיד ממונו יוכרח לקבל הרבנות. ואשר זה הוא לטובתו וטובת הכלל ישראל. שהדור צריך אותו. וכל זמן שהיה לו מעות לא רצה בשום אופן לקבל עליו משרת הרבנות. ואני ראיתי שחברך לא ירצה לעסוק לזאת דברתי על לבו לשמוע תשובתו הראשונה של הרבי. כי לטובת הכלל וצורכי רבים דוחה הכל. וכדאי הוא שהשותף יפסיד איזה מאות זהובים כי הוא צורך הדור וטובת כלל ישראל. אחר כך נסע לביתו והתחיל להתנהג ברבנות.

נשיאת העול הציבורי הנה הגדול שבתפקידים והמשובח שביעודים.  גדול עשרת מונים האדם העושה למען בית ישראל מן האדם הקטן העושה  לביתו. הטובים שבטובים צריכים ליטול על שכמם את עול האומה ואת אתגרי המגזר הציבורי. חבל להגיע לשרות הציבור אחרי קריסת עסקים פרטיים, פשיטות רגל ונעילת דלתות שיצעקו עליך בפרהסיה את שהנך יודע  בסתר לבך כבר עכשיו.  הקב"ה צריך את הטובים שבטובים בעסקי הציבור השוק הפרטי ממתין בשמחה לחבק את אלו שלא זכו לעמוד בשורה הראשונה של בעלי הכישרון ואיכות האישיות.