02-5817176

סוסיא הר חברון

ניתוחי שדה (רבי שלום שכנא מפרהוביץ')

בְּזֹ֛את יָבֹ֥א אַהֲרֹ֖ן אֶל־הַקֹּ֑דֶשׁ (ויקרא טז  ג)

אזכיר סיפור אחד מהרב הקדוש מורנו הרב שלום מפרהוביץ' ז"ל. פעם אחת נסע בצותא חדא עם סב אשתו, רבי נחום מצ'רנוביל.  וכאשר הגיע לפונדק אחת שהיתה שם מקשה לילד ביקש הפונדקאי  ישועה. השיב הקדוש רבי נחום כי יעשה פדיון נפש. אך מוכרח הוא לבית מיוחד ומקוה ושולחן. ומאה ושישים פרוטות. ועל כלם השיבו יש. וכאשר התחיל לעשות הפדיון. הלך הרב הקדוש רבי שלום החוצה. וכאשר נגמר הפדיון בא אל הבית. שאלו רבי נחום,  בני אברך! עתה היה מהראוי שתלמוד ממני היאך לעשות פדיון נפש. ומדוע יצאת החוצה והשיב לו כי על אופן כזה. שיהיה מונח היכון כל הדברים ששאלתם. אין אני רוצה ללמוד כי אם יחסר אחד מן הדברים אזי אין ביכולת לעשות פדיון נפש. אני רוצה להשפיע ישועה בכל דבר קטן וגדול בלי שום פדיון נפש שכל מאבד חלילה נפש אחת מישראל כאלו איבד עולם מלא.

כשהנך מתרגל להסתייע במערכת ציוד היקפי הרי שלא תוכל לפעול בלעדיו. אם מבחינתך כושר זה בחדר כושר הרי שברבות הימים והשתרשות ההרגל לא תהיה מסוגל לנעול נעלי ריצה ולצאת לריצת בוקר ברחובות העיר. אם כדי ללמוד תורה הנך חייב בית מדרש וספריה עשירה הרי שתורתך עתידה להתבטל בנסיבות החיים, בטיולים ובדרכים ואם רופא  מנתח הנך הפועל אך ורק בחדר סטרילי ומצוייד בליווי צוות עוזרים ואחיות הרי שנמוכים סיכוייך להציל פצוע המוטל ברחוב וזקוק להחייאה או לניתוח מאולתר. רבי שלום מפרהוביץ' הצעיר אינו מוכן להתרגל להצלת נפשות התלויה במקוואות, חדרי התבודדות ומטבעות. רבי שלום מצפה מעצמו להציל אנשים  על הדרך במינימום אביזרים כדי שיוכל להציל תמיד, מיד ובכל מצב.