02-5817176

סוסיא הר חברון

נר ה נשמת אדם (רבי יחיאל מיכל מזלוצ'וב)

דַּבֵּר֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן וְאָמַרְתָּ֖ אֵלָ֑יו בְּהַעֲלֹֽתְךָ֙ אֶת־הַנֵּרֹ֔ת אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה יָאִ֖ירוּ שִׁבְעַ֥ת הַנֵּרֽוֹת: (במדבר ח ב)

הרב רבי מיכל מזלוצ'וב בעת אשר הסתיר מעשיו מבני אדם וישב אז בברסלאוו ואירע בעיר הנ"ל שאיש אחד חילל שבת בשוגג שאיחר בנסיעתו בערב שבת קודש ממניעת (תקלת) העגלה  ואחר זה בא אצל הרב ר' מיכל לבקש ממנו שיתן לו תיקון על חטאו הגדול חילול שבת החמור וסידר לו הרב תשובה חמורה מאד כפי שכתוב ברוקח ושאר ספרים להעמיד סכום רב ולגלגל עצמו בשלג ולישב במים קרים בימות הגשמים בעת הקרח כדי צליית ביצה קלה. וכאשר התחיל האיש הנ"ל לנהוג עצמו בסדר הנ"ל הבין בעצמו שלא יוכל לקיים כראוי בשום אופן מרוב תשות כחו. ונזדמן הדבר שהבעל שם טוב בא לעיר הסמוכה ותיכף נסע האיש הנ"ל לשבת קדש לבעש"ט ושאל מאיתו תיקון על חילול שבת. אז השיב לו הבעש"ט תקח אחד פינט (חבילה) נרות ותדליקם בבית הכנסת על שבת קודש וזה תיקון שלך. ויהי בשמעו האיש דברי הבעש"ט זכרו יגן עלינו נשאר עומד כמתעתע בחשבו מה יועיל לו נדבה מועטת הזו לחילול שבת החמורה מאד, והבין הבעש"ט זכרו יגן עלינו כי האיש משתומם ומחריש ושאל לו הבעש"ט מה לך זאת, וסיפר לו האיש כל המאורע ואיך שסידר לו הרב ר' מיכל תיקון חמור מאוד שאי אפשר לסובלו. ענה אותו הבעש"ט עוד הפעם אל תירא כלל רק תעשה ככל אשר ציויתיך ולך קח ליטרא נרות ותתן לבית הכנסת להדליקם בשבת וזה תהיה תשובתך ותיקונך. והלך לו האיש שמח וטוב לב ותיכף בבואו לביתו לקח אחד פינט נרות ונשא אותם בשמחה רבה לבית הכנסת ליתן אותם לשמש בית הכנסת. ויהי בבואו לבית הכנסת ולא ראה אז את השמש כי הלך לו לקח את הנרות ותלה אותם על יתד אחד והלך לו לדרכו ואירע הדבר שקפץ כלב אחד ואכל את הנרות (שהיו עשויים משומן בהמה) ויהי כאשר ראה האיש הנ"ל דבר זה כי מתנתו נמסרה לכלב נוסף לו יגון על יגונו ושבר על שברו ותיכף קם ונסע עוד הפעם להבעש"ט זכרו יגן עלינו וסיפר לו כל המאורע ואיך שהכלב אכל את תיקונו. ענה הבעש"ט ואמר לו תיקח עוד הפעם ליטרא נרות כבראשונה ותתן אותם לבית המדרש ולא יאכל אותם עוד הכלב והרב ר' מיכל מצחק עמי אמור לו שגזרתי עליו שיבוא אצלי על שבת הבאה לעיר חווסטוב שאשבות שם אם ירצה ה' וקיים האיש הנ"ל כאשר נצטווה מפי הבעש"ט זכרו יגן עלינו. והרב ר' מיכל קיים גזירת הר' הבעש"ט וביום ערב שבת קודש אסר מרכבתו ליסע לעיר חוואסטוב ונתגלגל הדבר בסיבת העגלה שחשכה לו בדרך סמוך לעיר הנ"ל והלך ברגליו עד שבא להבעש"ט באישון לילה. ובעת בואו על פתח הבית אחז הבעש"ט את הכוס על ידו לקדש וכאשר ראה הבעש"ט אותו נתן לו שלום ואמר לו בזה הלשון ר' מיכל מעתה תדע האיך ליתן לתיקון חמור למחלל שבת וכי אפשר אנוש כזה  (כמוך) שלא טעם טעם חטא מימיו ולכן אינך יודע מכאב ושבירת לב בקרב איש הישראלי כשנכשל חס וחלילה בעבירה ואיך יוכל אתה ליתן תיקוני תשובות ?! להוי ידוע לך שבשבירת הלב שהיה לאיש הלזה מהחילול שבת שאירע לו כבר נתקן ונמחק החטא לגמרי ואתה לא טעמת טעם חטא ולא טעמת שבירת הלב. ואחר כך עשה הבעש"ט קידוש.

אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו. מי שמעולם לא טעם טעם חטא מסויים שלא יביע דעה נחרצת על החוטאים באותו החטא. מי שלא התמודד עם צער הנפילה ויגון האשמה שלא יציע דרכי כפרה לריסוק לבבות שבורים ולטחינת קמחים טחונים. אנשים שבורים צריך לשלוח להדליק נרות כדי להאיר את עיניהם ולרפא את שברם. צריכים הם חברינו אכולי תחושות האשמה להאמין בעצמם ולדעת שגם הם מסוגלים להאיר את העולם עבור כולנו.