02-5817176

סוסיא הר חברון

עגל הזמן (ר' יקותיאל יהודה קַמֶלהַר)

וַיַּ֣רְא הָעָ֔ם כִּֽי־בֹשֵׁ֥שׁ מֹשֶׁ֖ה לָרֶ֣דֶת מִן־הָהָ֑ר וַיִּקָּהֵ֨ל הָעָ֜ם עַֽל־ אַהֲרֹ֗ן וַיֹּאמְר֤וּ אֵלָיו֙ ק֣וּם׀ עֲשֵׂה־לָ֣נוּ אֱלֹהִ֗ים אֲשֶׁ֤ר יֵֽלְכוּ֙ לְפָנֵ֔ינוּ כִּי־ זֶ֣ה׀ מֹשֶׁ֣ה הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הֶֽעֱלָ֙נוּ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לֹ֥א יָדַ֖עְנוּ מֶה־הָ֥יָה לֽוֹ:

                                                                                        (שמות לב א)

מליצתו כי דייקנות יתר היא שהמיטה עלינו את חטא העגל, שהרי נאמר "וירא העם כי בושש משה", אמרו "כי בא שש ומשה לא בא" ויעשו להם עגל. "ואילו לא היו דייקנים כל-כך, מה הרעש כי בא שש ולא בא? יבוא בשעה שביעית או בשמינית, ורק משום שהיו דייקנים על הרגע והשעה יצא העגל הזה"….

מביא  השעון במחוגיו, בתקתוקיו ובספרותיו ברכה מופלאה וקללה איומה גם יחד. מאפשר השעון לארגן את המציאות, לכמת את  הזמן החולף ולנצלו, לתזמן מפגשים בין אנשים, למצוא נקודות מאחז בכאוס שסביבנו ולטעת תחושת ביטחון ואשלית שליטה בעתיד להתרחש.

אולם לעיתים שוכחים אנו כי השעון עובד בשרותנו ולא אנו בשרותו. הופכים אנו את ה'עמידה בזמנים' לערך עליון תחת היותה מכשיר מומלץ ליעול החיים וניצולם. מתייחסים אנו לאיחורים כמופע בלהות מחריב עולם ורואים את השעון ולא את האדם העונדו על פרק ידו. תלית חטא העגל באיחורו של משה מהוה תמרור אזהרה לכולנו לבל נשתחוה לשעונינו ולבל נשתעבד לעגל המתקתק אותו יצרנו במו ידינו.