02-5817176

סוסיא הר חברון

על אהבה ועמידה בזמנים (רבי ישראל מרוז'ין)

אֶת־הַכֶּ֥בֶשׂ הָאֶחָ֖ד תַּעֲשֶׂ֣ה בַבֹּ֑קֶר וְאֵת֙ הַכֶּ֣בֶשׂ הַשֵּׁנִ֔י תַּעֲשֶׂ֖ה בֵּ֥ין הָעַרְבָּֽיִם: (שמות כט לט)

חבורת חסידים שנסעו להסתופף בצל הרב הקדוש מרוז'ין נכנסו בדרכם לפוש באכסניה, וראו את האכסנאי עומד ומתפלל בשעה מאוחרת, וגערו בו על זאת, והתנצל ואמר – הלא ישנם כמה וכמה צדיקים מפורסמים שאינם מקפידים על זמן התפלה.

והשיבו לו במשל הידוע מרבם הקדוש: מעשה באיש אחד שבכל יום ויום בחזרו מעבודתו היתה אשתו מכינה עבורו את סעודתו לחם וחמיצה. פעם נתאחרה אשתו ולא הביאה לו את סעודתו בשעה המיועדת, וכעבור כמה שעות הביאה לו את סעודתו הרגילה פת וחמיצה וגער בה לאמר: עד עכשיו חשבתי שאת מתאחרת משום שאת טורחת ומכינה סעודה שלימה בבשר ומטעמים, אבל את הסעודה הרגילה הרי היית יכולה להביא בזמנה… והנמשל מובן בעניין התפילה ודי לחכימא.  וענה להם האכסנאי בלימוד זכות, שזהו אמנם כשאין השלום שרוי ביניהם, אבל כשהשלום והשלוה שורר בבית אינו משנה לו אם בשר או חמיצה הכל אחת היא בעיניו.

כשבאו אל הרב הקדוש וסיפרו לו כל זאת נענה – ישנם אנשים היורדים לעולם הזה בשביל דיבור אחד בלבד… בחזרם מבית רבם עברו דרך שם ונודע להם שהלה כבר נפטר לבית עולמו.

ישנן תובנות שהנן עולם ומלואו, תורת חיים שלימה שהענקתה לאחר הנה משימת חיים שלימה. תובנה שכזו הנה הבנת מקומו של השעון בחיינו. השעון נועד לכמת מאמץ ולאפשר תאום  ציפיות בין בני  אדם זרים.  השקעת זמן מרובה מעידה על תוצר מושקע ומיוחד. עמידה בזמן הפגישה מעידה על הערכה לאישיותו ולזמנו של  האדם עמו אנו נפגשים וכך השעון מארגן ומתאם את חיינו ובונה את רף ציפיותינו.

אלא שבין שני אוהבים השעון אינו אלא מטרד, כבלים וקביים מעיקים ובלתי נצרכים. בין אוהבים כל גילוי קשר ויחס מהווה עולם ומלואו. כשאוהבים באמת לא מודדים כלום, לא זמנים, לא כמויות ולא מדרג איכויות. עצם הקשר הנו מתנה, מבט העיניים הנו חגיגה ולחם וחמיצה סיפור אהבה.