02-5817176

סוסיא הר חברון

שלוש עצות (רבי לוי יצחק מברדיצ'ב)

זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַקְּנָאֹ֑ת … אִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר תַּעֲבֹ֥ר עָלָ֛יו ר֥וּחַ קִנְאָ֖ה וְקִנֵּ֣א אֶת־אִשְׁתּ֑וֹ  (במדבר ה כט –  ל)

בימי עלומיו של הרב הקדוש מברדיצ'ב בא לפניו מלמד אחד אשר היה לו בנות רבות ומוכרח היה לעזוב את ביתו והפונדק אשר היה לו  יען כי לא היה לו לפרוע שכירות הפונדק ולא היה סיפק בידו ליתן נדוניה לבנותיו. ונסע למרחקים ולמד עם נערים ונעשה מלמד והיה נדוד מביתו ערך י"ב שנים עדי אסף בידו צרור מעות סך ט' מאות רובל כסף. וגמר בדעתו ליסע לביתו ולהשיא בנותיו.

ובנסעו דרך עיר ברדיצ'ב הלך לרב הקדוש והתפלל שמה אתו עמו במניין שלו. והוטב בעיניו מאד עבודת הרב הקדוש. ונקשרה אהבתו בלבו ולא זז ולא סר מאתו אחר התפלה. והרב הקדוש נתן לו שלום. והזמינו כי יבא המלמד לסעוד אצלו פת שחרית. ויהיה כטוב לבם על הסעודה אמר לו הרב הקדוש הנה אספר לך ג' סיפורים אבל עבור כל סיפור אבקש שכרי משלם ושלם לי מראש סך ג' מאות עבור כל סיפור. המלמד לגודל אהבתו לרב הקדוש ערך בדעתו יהיה איך שיהיה ידמה בנפשו כי לא קיבץ רק שש מאות. ושילם לרב הקדוש ג' מאות כסף. סיפר לו הרב הקדוש שידע באם יזדמן לאיש להלוך בשני דרכים ולא ידע באיזה דרך ילך אזי יפנה לצד ימין כמאמר חז"ל – " כל פנות שאתה פונה אל יהיה אלא דרך ימין". שאלו הרב הקדוש להמלמד תרצה לשמוע עוד הסיפור השני ? אזי תשלם מחדש ג' מאות ואספר לך. המלמד עמד משתומם עבור דיבורים הללו שילם לו ג' מאות ובעבור סיפור השני יבקש עוד הפעם ג' מאות ומי יודע מה חדשות יענה. אבל כי נפשו היה קשורה באהבת הרב הקדוש חשב בנפשו יהיה מה שיהיה וסילק לו עוד ג' מאות. וסיפר לו הרב הקדוש סיפור השני. כי תדע כי איש זקן ואשה צעירה הוא חצי מות. ושאלו הרב הקדוש  תרצה לשמוע את הסיפור הג' אזי תשלם עוד ג' מאות ואז שמע תשמע. המלמד תלש שער ראשו מה שמועה שמע ובא? האיך יבא לביתו? בגין אשתו ובנותיו הגדולים. ועוד ג' מאות תחת ידו. מה יעשה עמהם. יתנם לרב הקדוש עבור סיפור השלישי? או יסע עמם לביתו? ומה יעשה עם הג' מאות? והתיישב בדעתו זה זמן מה שיעשה  אבל אהבתו לרב הקדוש הכריעה דעתו ושילם עוד הג' מאות האחרונים. והרב הקדוש סיפר לו. דע כי לא תאמין לשום דבר זולת אשר בעיניך תביט ותראה. ואמר לו הרב הקדוש לך לשלום וה' יצליח דרכך.

המלמד בנסעו מבית רבו קרח מכל וכל. שזה י"ב שנים עבד עבודת הפרך עבור ג' מעשיות היקרות הללו? וזאת יביא בידיו פרי עשיותיו ויגיע כפו? ובזה יזון אשתו ובניו? ולהשיא בנותיו שהגיעו לפרקן מזה זמן? אבל אהבתו לרבו תוקד בקרבו והאמין כי בלי ספק לא דבר ריק הוא. ושמר ג' מעשיות היקרות הנ"ל והלך משוטט ברעיוניו. האם יחזור וישוב לבית המלמדות שלו או יסע לביתו. כאשר הלך על אם הדרך שאלוהו אנשים האם לא ראה כת גנבים בורחים ובאיזה דרך הלכו? כי גנבו שלל והון רב וברחו לנפשם  והוא לא ראה ולא ידע מאומה. עם כל זה עצת הרב הקדוש שמרה נפשו על כן השיב אותם ואמר להם והראה להם את הדרך הימין אשר לפניהם כי דרך זה הלכו. והם הרודפים רדפו אחריהם מהר ומצאו הגנבים חונים שם. ונמצא ממילא כל הגניבה ושלמו להמלמד שכרו משלם. אזי ידע תוכן מעשה הראשונה.

ונסע והלך ובא לבית מלון ושם היה דר בעל הבית איש זקן ונשוא פנים ואשתו היתה אישה צעירה רכה וענוגה. ביקש שמה מקום ללון כי פנה יום. והאשה בעלת הבית לא רצתה ליתן לו מלון והתחיל לחפש אכסניה במקום אחר פשפש ולא מצא. בא שמה בחזרה אל בית המרזח. וכבר היו הדלתות סגורים והגשם הלך על פני הארץ ולא ידע מה לעשות. והשכיב את עצמו תחת קורות הבית מבחוץ תחת גג הבית ביודעו כי גברת הבית לא תפתח לו פתח. ואת בעלה הזקן ראה כי שכב בחדר מיוחד כי לא היה בקו הבריאות. פתאום שמע בחצות הלילה כי בא עגלה עם אנשים ודפקו אל הפתח ופתחו להם תיכף ומיד והאנשים הלכו אנה ואנה ושמע כי מלחשים זה לזה הלא איזה איש שוכב תחת גג הבית ואולי נרדם הוא ושמע ישמע דברינו ומזימותינו? אמרו זה לזה בלי ספק איש שיכור הוא ונבדוק אותו האם ישן הוא. הזיזו אותו לכאן ולכאן והקיצו אותו. והוא עשה את עצמו שוב כאיש שכור לא ידע בין ימינו לשמאלו. הלכו האנשים והמתיקו עצתם להרוג את בעל הבית בעצת אשתו הצעירה. המלמד זכר סיפור השני מהרב הקדוש וכאשר ראה כי כלתה הרעה אל הבעל הבית הזקן תיכף עשה רעש גדול והקיץ את בעל הבית והאנשים הרוצחים נסו לקולו. וסיפר המלמד את כל ונוכחת להזקן הנ"ל. הזקן שאל אותו מה גמול ישיב לו? ענהו ג' מאות הקרן והפירות לעולם הבא. והלך לדרכו.

וכבר היה בידו הסך אשר נתן בעד הג' סיפורים ממוצאי הגניבה אשר שלמו לו שכרו משלם (מלא הסכום). כאשר בא סמוך לבית דירתו התחיל לחקור אחרי איש פלוני ופלוני כלומר עליו בעצמו. כי זה י"ב שנים מאז עזב אשתו וביתו ולא כתב להם מאומה ואז לפני נסעו מביתו היה לו בית מרזח קטן ושאל אחרי אשתו, כי לא אמר לשום אדם כי הוא הוא. וכי היא היא אשתו, וסיפרו לו כי איש הלז נסע מפה זה כי"ב שנים ולא נשמע מאתו שום דבר. ואשתו סרה מדרך הטוב והיא מופקרת רחמנא ליצלן. אבל הוא זכר את דברי הרב הקדוש מסיפור השלישי לבלי יאמין לשום דבר רק אשר בעיניו יראה. והבין דברי הרב הקדוש כי על ענין הלז יסובבו דבריו הקדושים. כבאו לביתו עשה את עצמו כאיש שיכור ומבוהל שינה את בגדי כלאו כי לא יכירו אותו אשתו ואנשי ביתו. בלילה עשה את עצמו כאיש שיכור שתה שמה ונפל תחת ירכתי השלחן שוכב נרדם באין מקיץ ושכב שמה. בלילה שמע וראה כי על החלון דפק בחור אחד יפה עינים והיא פתחה לו והלכה עמו בחדר מיוחד והפתח סגרו אחריהם ובערב הוא בא. ובבוקר הוא שב לדרכו. כן היה מדי לילה בלילה. ולא ידע המלמד להשית עצה בנפשו כי הלא יש לו רגלים לדבר. עם כל זה שמר דברת רבו כי לא יאמין לשום דבר עדי לא יראה בעיניו. ודע בטח כי רוח קדשו צפה זאת. התיישב בדעתו והלך משם.

ובחלוף איזה ימים בא שמה מלובש בבגדים נאים ומתוקנים כמו בעל לאשתו. ותירב השמחה בקרבה וענתה האשה. בעלי בעלי. הבנים ברב חדוה שמחו איתו כמו בן לאב ואם הבנים שמחה. אבל הוא צעק בקול גדול. ולשמחה מה זו עושה? הלא כך וכך שמעתי עליך ותרגז בטני למאד. כי אני בעצמי הבחנתי הדבר על כור המבחן ומצאתי כי הקול דלא פסיק (השמועה שאינה נרגעת) חס ושלום קול אמת היא וכן ראיתי בג' לילות רצופים. אמרה לו אל תבהל ברוחך להוציא זאת מפיך. ברם זכור תזכור עת הלוך הלכת מאתנו ואותנו עזבת וגם הילד הקטן אשר היה אתנו ? האדון הפריץ לקח למשכון את בננו זה הילד הקטן עבור חוב שכירת האכסניה אשר חייבת לו. והילד נתגדל אצל הפריץ הנ"ל לכן דברתי על לב בננו זה כי בכל לילה יבא אלי לביתי ואני לומדת עמו סדר התפלה וחומש למען לא יטמע בין הגויים חס ושלום. ואם לא תאמין לי בזה תוכל לבחון על הדבר. תלין פה הלילה. ותראה כי כנים דברי אלה. כן היה. והבחור הנ"ל בא בלילה כהרגלו בכל לילה ודפק על החלון. ואמו הניחתו לבא הביתה והלכה עמו בחדר מיוחד הנ"ל ולמדה עמו כהרגלם עשות בכל לילה. אז ראה והבין דברי הרב הקדוש והכיר הילד החי כי הוא בנו אשר נתגדל מאז ועתה היה לאיש ותרב השמחה ביניהם. ושילם להאדון את החוב. ולקח מאתו בחזרה את בנו. והוא וביתו חיו במותר המעות אשר נשאר עוד בידו.

העצה החשובה בחיים הנה לבחור תמיד בפניה ימינה, הימין הנו אופצית החסד, העין הטובה וההכרעה לכף זכות. העצה השניה הנה לשים לב לאי התאמות והעדר הרמוניה, להכיר בנפיצותן ולהיזהר מסכנתן. השלישית שבעצות הנה הסבלנות, אל תקפוץ על המסקנות, אל תקבע את דעתך על פי שמועות או נסיבות,  השקע כל מאמץ בברור האמת לאמיתה. כשהעין הטובה, ההרמוניה והסבלנות ישררו בעולמך חזקה עליך שלא תחטא ויהיו חייך מלאי אור וטוב. אלה שלושת עצותיו של רבי לוי יצחק לכל אחד ואחת מאתנו את ישומן ופרותיהם נקטוף איש איש בהתאם לסיפור חייו ואישה אישה בנתיבות חייה.