02-5817176

סוסיא הר חברון

הקרח הבוער (הבעל שם טוב)

וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יָבֹ֛א בָּאֵ֖שׁ תַּעֲבִ֥ירוּ בַמָּֽיִם: (במדבר לא כג)

סיפר צדיק אחד תלמיד מרן הבעל שם טוב  כי כשהלך עם מרן למקוה בימי החורף בעת קור גדול אשר מן הגגות נימשכו גלידי קרח והמקוה נתחמם בחום גדול ועמד במקוה איזה שעות עד שהתחיל הנר לטפטף ולכבות ואמר לו רבינו הנר מטפטף לכבות ואמר לו שוטה קח גליד קרח מן הגג והדלק מי שאמר לשמן וידלוק יאמר לזה וידלוק וסיפר שהיה דולק והולך עד שהלך עמו לביתו אחר שעה ושתים וכשבא לבית נישאר מעט מים בידו .

צדיק קטן מלבה שלהבות קטנות למדורות ענק. צדיק בינוני מצליח ללבות נשמות עוממות ולהעלות מהן להבה. צדיק גדול מצליח להחזיר לחיים נשמות כבויות שהספיקו לשכוח אור וחום מהם אולם צדיק הדור, צדיק על, אבי אבות הצדיקים מסוגל להלעלות אש יציבה ולהצית אבוקה גדולה גם מנשמות קרות ככפור וקפואות כקרח.