02-5817176

סוסיא הר חברון

חטאי עולם הישיבות

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה

רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא: (שמות לב ט)

 כל מקום שאתה מוצא ישיבה אתה מוצא שם תקלה,

שכן מצינו בדור המגדל שנאמר – "וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם",

ומה תקלה היתה שם? "ויאמרו הבה נבנה לנו עיר",

"וישבו לאכל לחם" – וכתוב – "וימכרו את יוסף",

"וישב ישראל בשטים"- מה תקלה היתה שם?

"ויחל העם לזנות אל בנות מואב",

ומה היה בסופן? – "ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף",

ואף כאן ישיבה של עבודה זרה – "וישב העם לאכול ושתו ויקמו לצחק" (שמות רבה מא ז)

 נוסף לישיבה האמורה בפרשתנו, ישיבה של שביעות רצון עצמית ממעמד הר סיני המולידה את חטא העגל, מוצא המדרש שלוש פעמים נוספות שבהן מתברר כי ישיבה סופה חטא.

בעיון מדוקדק נגלה כי חטאי הישיבות, החטאים הגדולים הם, אותם חטאים שעליהם מצוּוה יהודי להיהרג ולא לעבור – עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים.

התיישבות בני האדם בעמק הפורה של הפרת והחידקל היא המביאה למרידה בקב"ה ובניית מגדל בבל – עבודה זרה.

ישיבת בני יעקב לאכול בהיותם במרעה בעמק דותן היא המביאה להולדת רעיון העיוועים לרצוח את יוסף, המקבל עידון במכירתו לעבדות – שפיכות דמים.

הישיבה הנינוחה בשיטים בסיום מסע ארבעים השנה במדבר וכיבוש ארצות סיחון ועוג, היא המולידה את חטא הזנות עם בנות מואב – גילוי עריות.

היכולת להתיישב, לעצור, לנוח על זרי הדפנה ולסקור בגאווה את הישגינו היא אם כל חטאת. תמיד חייב אדם להיות בתנועה לבירור יעדים, לגבש דרכים להשגתם ולנוע הלאה. כך בפיתוח אישיותו, כך בניהול  עסקיו, כך בתרומתו לעמו והוא הדין בתלמוד תורתו.