02-5817176

סוסיא הר חברון

לחיות את החלום

 וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת:  (שמות כה ג)

אמר רבי טביומי:

בשעה שהגיע זמנו של יעקב אבינו ליפטר מן העולם קרא לבניו,

אמר להם: היו יודעין שהקב"ה עתיד לומר לבניכם לעשות משכן,

אלא יהיו כל צרכיו מוכנים בידכם,

שנאמר – " והיה אלהים עמכם".

וכי תעלה על דעתך כשהיה יעקב אבינו חי לא היה הקב"ה עם בניו,

אלא כך אמר להם: עתיד הוא לומר לכם –

"ועשו לי מקדש" – והוא יורד ומשרה שכינתו בתוככם

שנאמר – "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם",

ויש מהם שהתקינו עצמן לדברים

ויש מהן ששכחו,

וכשבא משה ועשו המשכן יש מהם שהביאו מעצמן,

ויש מהם שלא הביאו אלא ממה שהיה מונח בידו,

שכן הוא אומר – "כל איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן",

ואומר – "כל אשר נמצא אתו עצי שטים"  (שמות רבה לג ח)

גישות שונות יש בקרב בני האדם לחלומות גדולים והבטחות רחוקות שאינן בטווח הנראה לעין. ישנם אשר מוחקים את הייעוד הגדול וההבטחה הרחוקה מסדר יומם, ולכל היותר מבטיחים לעצמם כי כשנגיע לגשר, אם בכלל, נעבור אותו.

לעומתם, ישנם אשר חיים את העתיד והחלום יום יום ושעה שעה. הם כותבים חוקה למדינה שטרם נולדה, ומחזיקים מקל ותרמיל נדודים תחת המיטה למסע חזרה לארץ אבות, שאף תחילתו אינה מסתמנת באופק, ומכינים חומרים וכלים למקדש שטרם נצטוו עליו.

צריך כל אחד מאיתנו להחליט, האם מתנתק הוא מחלומותיו או חי אותם בכל רגע ורגע עד שתגיע עת התגשמותם.