02-5817176

סוסיא הר חברון

על ענווה וביזור סמכויות

רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה:

וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכה .(שמות לא ב-ג)

קראתי בשם בצלאל אין כתוב כאן אלא – "ראה קראתי",

אתה מוצא כשעלה משה למרום,

הראה לו הקב"ה כל כלי המשכן, ואמר לו: כך וכך עשֵה,

"ועשית מנורת", "ועשית שלחן", "ועשית מזבח" – כך כל מעשה המשכן,

בא משה לירד סבור שהוא עושה אותו,

קרא לו הקב"ה אמר לו:

משה, מלך עשיתיך, אין דרך המלך לעשות דבר אלא גוזר ואחרים עושים,

אף אתה אין לך רשות לעשות דבר אלא אמור להם והם עושין,

ולא אמר לו למי יאמר,

אמר משה: למי אומַר?

אמר לו: אני מראה לך,

ומה עשה הקב"ה? הביא לו ספרו של אדם הראשון, 

והראה לו כל הדורות שהן עתידין לעמוד מבראשית עד תחיית המתים,

דור ודור ומלכיו, דור ודור ומנהיגיו, דור ודור ונביאיו,

אמר לו: כל אחד ואחד התקנתיו מאותה שעה,

וכן בצלאל מאותה שעה התקנתיו, זה הוא – "ראה קראתי בשם בצלאל".  (שמות רבה מ ב)

רבות הפעמים שבהן צועדים אנו בדרכי משה רבנו. חשים אנו כי כל התפקידים שבעולם מוטלים על שכמנו, כל הרעיונות שעלו במוחנו רק אנו מסוגלים לבצעם, ואם לא אנו – מי יתקן את העולם? הרי רק אנו עלינו להר סיני!

מבהיר המדרש כי לכל אדם יש תפקידו הראוי לו, ואדם החורג ממסגרותיו מאיים על ייעודו ועל ייעוד חבריו.

מלך אינו אדריכל, אדריכל אינו בנאי, מח"ט אינו סמב"צ ומנהל מפעל אינו איש מכירות. מראה הקב"ה למשה את ספר תפקידי האנושות עד קץ כל הדורות כדי ללמדו שגילוי אחריות יתר אינו יותר מאשר גזל ופספוס ששורשם בגאווה – גזל תפקיד המיועד לאחר, פספוס התפקיד המיוחד המיועד לך, וגאווה במחשבה ש'רק אתה יכול' ותוכניתו ההיסטורית של הקב"ה עליך היא ניצבת.