02-5817176

סוסיא הר חברון

בא אל התיבה (הרב רבי זושא מאניפולי)

וַהֲקִמֹתִ֥י אֶת־בְּרִיתִ֖י אִתָּ֑ךְ וּבָאתָ֙ אֶל־הַתֵּבָ֔ה אַתָּ֕ה וּבָנֶי֛ךָ וְאִשְׁתְּךָ֥ וּנְשֵֽׁי־בָנֶי֖ךָ אִתָּֽךְ: (בראשית ו טז יח)

פעם אחת בא הרב הקדוש הרבי ר׳ זושא זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא אצל הרב הקדוש הרבי ר׳ שמלקי מניקלשבורג זכר צדיק לברכה לחיי העולם וביקש ממנו שילמוד עמו.  השיב לו הרב הקדוש הרב רבי שמלקי : אם אתם תלמדו עמי בחכמת הנסתר אלמוד אני עמכם בנגלות התורה ונתרצה הרב ר׳ זושא לזה ואמר לו יהי כן כדבריכם. וישאל אותו הרב רבי שמלקי  איזה לימוד הוא רוצה והשיב לו הרב ר׳ זושא כדרכו בקודש בענוותנותו הגדולה בזה הלשון : הנה זושא הוא עם הארץ גדול וצריך ללמוד עמו משניות ולפרש כל תיבה ותיבה בפני עצמה בלשון אשכנז (בגרמנית)  והתחילו ללמוד מתחילת מסכת ברכות ופירש לו תיבה הראשונה מאימתי (ממתי) קורין את שמע. אז הפיל הרב ר׳ זושא את עצמו לארץ באימה ופחד גדול ואמר לרב הקדוש הרבי ר׳ שמלקי: מאין אתם יודעים שתיבת מאימתי פירושו הוא 'ממתי' שמא פירושו מלשון אימה ופחד מחמת אימת השם יתברך צריך לקרות את קריאת שמע. אז אמר לו הרב הקדוש הרבי ר׳ שמלקי: למד אתה לעצמך כמו שתרצה.

מתברר שגם בתורת הנגלה קיים רובד נסתר. נראה כי 'מאימתי' יכול להיגזר מן המילה 'מתי' אך עשוי גם להיות נגזרת של המילה 'אימה'. מצד אחד המילה 'מאימתי' הנה טכנית ועוסקת בכמויות וזמנים אך בו זמנית הנה עמוקה, רגשית ומגדירה מצב נפשי של אימה ופחד. השאלה אינה רק מתי קוראים את קריאת שמע בערבית אלא בעיקר כיצד, באיזה מצב נפשי ניגשים לקריאת שמע לילית. כשמנתקים כל מילה ותיבה מהיותן איבר מוגבל במשפט שלם, כשמתחילים להתייחס למילה כעולם מלא ורב משמעויות הניצב בפני עצמו נפתחים אופקים חדשים ונחשפים עומקים נוראי הוד. בא אל התיבה ותגלה עולמות מופלאים.