02-5817176

סוסיא הר חברון

ויצא יעקב – ללמוד ללכת (הבעל שם טוב)

וַיֵּצֵ֥א יַעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֖לֶךְ חָרָֽנָה: (בראשית כח י – יב)

 דהנה הבעל שם טוב אמר "ה֖וּא יְנַהֲגֵ֣נוּ עַל־מֽוּת" (תהלים מח, טו) – משל לאב המלמד לבנו הקטן לילך כשהולך הקטן שנים או שלשה פסיעות לקראת אביו מרחיק אביו את עצמו כדי שילך יותר ואחר כך כשהולך יותר מרחיק אביו את עצמו עוד כדי שילך יותר. ועל דרך זה השם יתברך נקרא 'אל מסתתר'. שכשצדיק עובד השם יתברך נדמה לו שאינו עדיין בשלימות ושהוא רחוק מהשם יתברך כדי שיתקרב הצדיק יותר. וזהו "ה֖וּא יְנַהֲגֵ֣נוּ עַל־מֽוּת", שזה שהשם יתברך מסתתר שנקרא הוא כדי שינהגנו עלמות, כאותם בני העלומים (ילדים) כדי שיתקרב בכל פעם יותר. עד כאן דבריו הקדושים.

המסע אל הקב"ה הנו אין סופי שכן מטרתו אינה ההגעה אלא שיפור יכולת ההתקדמות והחתירה ליעד. אב החפץ בהקנית ההליכה לבנו הולך ומתרחק ממנו ואינו מאפשר לו להישאר לאורך זמן בין זרועותיו.  הרגשת החוסר הנה טעמה הנלוה של כל מדרגה רוחנית אליה הגעת ובה התנחלת וזאת כדי לדרבן אותך להמשיך במסעך הרוחני מעלה מעלה. אם יבש לך, רגיל לך ומתחיל להימאס לך סימן כי הקב"ה קורא לך לחפש את התחנה הבאה בדרך לכיוונו.