02-5817176

סוסיא הר חברון

טענדע ורענדע (רבי נחמן מברסלב )

וַתִּקַּ֣ח רִ֠בְקָה אֶת־בִּגְדֵ֨י עֵשָׂ֜ו בְּנָ֤הּ הַגָּדֹל֙ הַחֲמֻדֹ֔ת אֲשֶׁ֥ר אִתָּ֖הּ בַּבָּ֑יִת וַתַּלְבֵּ֥שׁ אֶֽת־יַעֲקֹ֖ב בְּנָ֥הּ הַקָּטָֽן: וְאֵ֗ת עֹרֹת֙ גְּדָיֵ֣י הָֽעִזִּ֔ים הִלְבִּ֖ישָׁה עַל־יָדָ֑יו וְעַ֖ל חֶלְקַ֥ת צַוָּארָֽיו (בראשית כז טו – טז)

פעם אחת היה רב אחד שהלך לקבץ נדבות עבור פדיון שבויים או הכנסת כלה יתומה והיה צריך איזה מאות אדומים (מטבעות נחושת), ובא לגביר אחד ותבעוֹ. ואמר לו הגביר, כי יש אצלו טענדע ורענדע (גלימת כמורה), שאם ילבש אותה וילך בכל רחובות  העיר לבוש כך, אז יתן לו כל הכסף הנצרך לו לצדקה הנ"ל. והסכים על זה ועשה כך. ולקח ממנו הכסף הנצרך לצדקה. ואחר כך ביקש ממנו שייתן לו במתנה הטענדע ורענדע, המלבוש הנ"ל, ונתן לו.

וקודם פטירת הרב הניח צוואה שמזה המלבוש ,הטענדע ורענדע, יעשו לו תכריכין, וכן עשו לו ונשאר חתיכה קטנה מהרגל שלא הספיק המלבוש הזה, ועשו החתיכה מבד אחר. ולאחר הרבה שנים היה סיבה שהכריחו לפנות את קברו ומצאו שכל הגוף היה שלם ולא שלטה בו רימה מלבד החתיכה קטנה של הרגל שלא היה מלובש מהטענדע ורענדע.

לעיתים מזדמן בדרכו של אדם מעשה חד פעמי המשדרג את אישיותו, הופך  למקור גאוותו, בו הוא מתעטף ולאורו צועד אפילו במעברו  בין העולמות.  לעיתים המעשה משנה התודעה נתפס בעיני החברה כמעשה שפל ומבוזה, אירוע השם את גיבורו ללעג  וקלס ואפילו עלול לאבד את עולמו של עושהו. רב המתהלך בבגדי כומר עלול להיות מנודה מקהילתו ולמצוא את עצמו ניסקל על ידי הנוצרים בעוון זלזול ופגיעה בקדשיהם. אישה הנכנסת  להציל את בת השכנים  מבית הבושת אליו נדרדרה עלולה למצוא עצמה מבוזה, מנודה ומורחקת מקהילתה ובחור המתרועע בחברת נרקומנים יצא ביזיונו למרחוק גם אם יושב הוא עמהם רק בכדי לשים את עינו על אחיו שבור הלב וסעור הנפש.

כשמתמסרים למצוה שביזיונה בצידה כדאי לעשות זאת עם כל הלב ובעזרת כל החושים. רק כך נבטיח שכל איברינו וכוחותינו יתעלו, יטוהרו ויתעטרו בזכויותיה.