02-5817176

סוסיא הר חברון

סדום זה כאן (ר' לוי יצחק מברדיצ'ב)

וַיֹּ֣אמֶר ה֔' זַעֲקַ֛ת סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה כִּי־רָ֑בָּה וְחַ֨טָּאתָ֔ם כִּ֥י כָבְדָ֖ה מְאֹֽד: (בראשית יח כ)

הגאון הקדוש ר' לוי יצחק כאשר נתקבל לאב בית דין בברדיצ'ב התנה עם מנהלי העיר שלא להטריחו על כל אסיפה מאסיפת הקהל, רק כאשר ירצו לתקן מנהג חדש. אבל על דבר ישן בל יטריחוהו. ויהי היום ויתאספו מנהלי העדה להנהיג מנהג חדש ותקנה חדשה בעיר, והיא לבל יניחו את העניים לסבב על פתחי נדיבים, ורק יותן להם הספקה מקופת הקהל בכל חודש, לתקנה החדשה הזו קראו גם את רבם הגאון הקדוש זכר צדיק לברכה. ויהי כאשר שמע הרב הקדוש את דבר התקנה החדשה, ויאמר להם: "אחי הלא כבר ביקשתי אתכם כי על מנהג ותקנה ישנה בל יטריחוני לאספה". ויאמרו לו: "רבינו הלא דבר חדש אנו עושים בזה".

וישיבם: טועים אתם! לא חדשה הוא. מנהג עתיק יומין הוא עוד מימי סדום ועמורה לבלי לתת לעני לסבב על הפתחים, כידוע המעשה מאותה ריבה (בחורה) שהוציאה לחם לעני (ולבסוף הרגוה), והלא ישן נושן הוא.

העוקצים החדים האלו, דברים היוצאים מן הלב נכנסו אל הלב, ועשו פעולתם לטובה, ולא שבו ריקם, כי עשו אשר נשלחו (ובטלה התקנה).

סדום אמנם חרבה ונזרעה מלח אולם מורשתה חיה ובועטת. הרצון שלא לראות את המצוקה בעין,  תרבות דחיקת האומללים והמיוסרים  לחדרים אחוריים ולמבנים מצחינים בירכתי העיר והתודעה, העמדת כלבים נושכים בחצר ומניעת נקישה בדלת הבית מעשה סדום הם.

כליאת הנכים והמשוגעים מאחורי חומות בצורות דלתיים ובריח לא באה להגן עליהם מפנינו אלא להגן על לבנו הערל מפגישה במצוקותיהם ועל אוזנינו האנינות מלשמוע את שוועתם.   כדאי לכולנו להתנקות מכל הסעיפים והגרורות של סדום ומורשתה   פן יהיה גורלנו כגורלה ואחריתנו כאחריתה. צדקה בהוראת קבע ללא מבט עין אדם זה סטרילי מדי, לתרום במשרד בלי להכניס לסלון הבית זה יעיל הרבה יותר אך אנושי הרבה פחות.