02-5817176

סוסיא הר חברון

עושים צחוק (רבי שמחה בונם מפשיסחא)

וַתֹּ֣אמֶר שָׂרָ֔ה צְחֹ֕ק עָ֥שָׂה לִ֖י אֱלֹהִ֑ים כָּל־הַשֹּׁמֵ֖עַ יִֽצְחַק־לִֽי: (בראשית כא ה – ו)

עוד שמעתי מרבי שמחה בונם ז"ל מעשה אחת שהיה בדרך סמוך לווארשא וכה סיפר: שהיה צריך לספר איזו מעשה. אך מעשה זה היה דברי חול וידעתי כי צחוק גדול יהיה כשאספר זאת, והעולם (הקהל) היה גדול מאוד. ואמר לי היצר הרע שלא אספר, כי אפסיד את העולם (הקהל)  ולא יחזיקו אותי עוד לרבי. ואמרתי בלבי: במה שמסתיר הקב"ה למה לך ? יהיה מה אין אני יכול לעצור אותיות קדושות הרוצות לצאת מפי. כנודע מכבוד קדושת הרב רבי פנחס מקוריץ ז"ל, שכל התענוגים הם מגן עדן, אפילו מילי דבדיחותא (בדיחות). ונתייאשתי מלהיות עוד רבי וספרתי המעשה והיה צחוק גדול מאוד. ואני, לא כן עמדי. והתחילו לזרוק לי קוויטליך (פתקאות לברכה) יותר מקודם.

בדיחה הנה תענוג שמקורו בגן עדן. היכולת לספר בדיחה טובה המעוררת גלי צחוק הנה היכולת לעקוף את מחסום 'להט החרב המתהפכת' שבשערי גן עדן  ולהחזיר את הציבור כולו, ולו למספר שניות, להרמוניה ושמחה כבגן עדן מקדם.

ספר  בדיחה ! אל תתלבט, אל תחשוש למעמדך ולסדיקת  איצטלת היוקרה והחשיבות בה הנך מתעטף. אב, רב, מפקד ובוס מחוייבים לשתף בדיחה טובה העולה במוחם ומתגלגלת לפיהם ולהחזיר את צאן מרעיתם לגן העדן האבוד  גם אם לא יזכו לגלי אהדה והררי קוויטלאך. כי צחוק זה לא צחוק.